הסיפור של פיגמליון

המשורר הרומי אובידיוס, בספר העשירי של החיבור "מטמורפוזות", מספר על פסל שמסירותו הגדולה לאמנותו גרמה לו להתעלם מיופיין של נשים ואף לבוז להן ולהרחיק עצמו מהן, ולהתמקד אך ורק בפיסול.
יום בהיר אחד, פיגמליון גלף פסל של אישה בעלת יופי מרהיב, היא הייתה כל כך מושלמת שהוא לא יכול היה להסיר את עיניו מהפסל. מוקסם מיצירתו שלו, הוא קרא לפסל, Galatea, הלביש אותה במיטב הבדים, עטף אותה בקישוטים, עיטר את שערה בפרחים היפים ביותר, נתן לה את המתנות המובחרות ונישק אותה כאות הערצה.
פיגמליון היה אובססיבי ומאוהב בטירוף ביצירתו, ימים ולילות שלמים הוא בהה בה והשתוקק לשאת אותה לאישה.
ביום חגה של האלה אפרודיטה, התפלל פיגמליון והתחנן בפני האלה שתהפוך את פסל השנהב שלו לאישה אמיתית. אפרודיטה הלכה לבית המלאכה של פיגמליון כדי לראות את הפסל וכשהביטה עליו, גילתה שגלתיאה נראית כמוה ביופיה ובשלמות, אז, היא נענתה לפיגמליון והגשימה את משאלתו.
עם חזרתו הביתה, הלך פיגמליון היישר לגאלטאה, מלא תקווה שמשאלתו התגשמה, ואכן התברר לו שאפרודיטה שמעה את תחינותיו. הוא החזיק את גאלאטה בזרועותיו ושמר עליה בחוזקה. מה שהיה פסל שנהב קר הפך רך וחם ופיגמליון נעמד לאחור בפליאה כשגאלאטה אהובתו התעוררה לחיים וחייכה אליו.
אהבתם פרחה במהלך הימים ותוך זמן קצר הם התחתנו, כשאפרודיטה ברכה אותם באושר ושגשוג. לזוג המאושר נולד בן, פאפוס, שלימים ייסד את העיר פאפוס בקפריסין. 

המסקנות 

נבואות המגשימות את עצמן, נפוצות במשרדי העובדים באותה מידה כמו בכיתות בית הספר היסודי. אם מנהל משוכנע שהעובדים שלו מצוינים ומתנהל בהתאם לכך, הם ישיגו ביצועים טובים יותר מעובדים שהמנהל שלהם מאמין להיפך – גם אם הכישרון המולד של שתי קבוצות העובדים דומה.

מחקר של ד"ר דב עדן, שפורסם ב-Journal of Applied Psychology בשנת 1990, בחן את אפקט פיגמליון במסגרת תוכניות הכשרה של צה"ל. במחקר חולקו חיילים לשתי קבוצות, כאשר למדריכים נאמר באופן אקראי כי לחלק מהחיילים יש "פוטנציאל גבוה במיוחד" להצלחה ולמנהיגות, אף שלא הייתה לכך כל תשתית עובדתית. תוצאות המחקר הראו כי אותם חיילים זכו ליחס תומך ומעצים יותר מצד המדריכים, מה שהוביל לביצועים גבוהים יותר במבחנים ובמשימות צבאיות. המחקר מדגים כיצד ציפיות חיוביות של מנהלים יכולות לשפר משמעותית את הביצועים של העובדים, ולהעצים את פוטנציאל ההצלחה שלהם בארגון. הדרך בה מנהלים מתייחסים לכפופים להם מושפעת ממה שהם מצפים מהם. אם האמונה של המנהלים בעובדים, סביר להניח כי הפרודוקטיביות של העובדים תהיה מצוינת. אם האמונה שלהם נמוכה, היא צפויה להיות גרועה. 

מנהיגים ומנהלים נדרשים להבין זאת ולסגל לעצמם התנהלות המבוססת על "אפקט פיגמליון" ובכך להשפיע באופן דרמטי על ביצועי העובדים וההתפתחות שלהם.
עקרונות מרכזיים להתנהגות המצופה ממנהלים: 

• פתחו מודעות להתנהגות שלכם בזמן העבודה, מאחר והפעולות, ההתבטאויות, שפת הגוף וכו' הינם כלים בעיצוב הביצועים של כפיפים. 
  
  
• ספקו סביבת עבודה מאפשרת ומעצימה,למשל גלו הבנה לצורך באיזון בית עבודה, דאגו שהעובדים יודעים ואוהבים את התפקיד והעבירו להם משוב על תפקודם באופן עיתי.
  
  
• תנו כלים ואמצעים מתאימים לביצוע מיטבי של העבודה, אך דעו לקבל כישלונות וטעויות שיהוו בסיס ללמידה ושיפור.
  
  
• ספקו הזדמנויות ללמידה, צמיחה והתקדמות של העובדים ועודדו אותם לכך.
  
  
• אתגרו את העובדים לתת את המיטב ומתחו את קו הביצועים כלפי מעלה באופן מציאותי.
  
  
• תגמלו את הצלחות העובדים בהגינות וביושר ותנו מקום של כבוד גם למאמצים הנעשים מצידם.

העצמת עובדים חשובה לביצועי העובד, ובפרט – האמונה בעובד.ת כי יש ביכולתו להתעלות על עצמו. כאשר אנו כמנהלים משקיעים בעובד, מאמינים בו ונותנים לו את הכלים להצליח הסיכוי שיביא ערך לארגון גדול משמעותית. הראו לעובדים שלכם כי אכפת לכם ואתם מאמינים בהם.

References

Eden, D. (1990). Pygmalion in management: Productivity as a self-fulfilling prophecy. Journal of Applied Psychology, 75(4), 395-398.